לראשונה פגשתי את אלברט מנדלר בקיץ 1959. סיימתי אז קורס קציני שריון והוצבתי בתפקיד מ”מ צעיר בגדוד 52 שאלברט היה מפקדו (גדוד 52 היה אז גדוד הטנקים השני של חטיבה 7 – חטיבת השריון הסדירה היחידה. הראשון היה גדוד 82 שאליו התגייסתי). הגדוד ישב אז במחנה בריטי לשעבר, סמוך למחנה חיל האוויר שבחצור ליד גדרה. אלברט היה אז רווק ויפה-תואר (כפי שהיה יפה גם בהמשך), ובעל חזות מרשימה של קצין מסודר ואכפתי. הקשר היומיומי שלי ושל חבריי המ”מים היה אז בעיקר עם המ”פ אך ראינו את אלברט ושמענו אותו לעתים קרובות. לאחר פחות משנה עברתי לשמש מדריך בבית הספר לשריון והקשר עם אלברט לא נשמר.
במלחמת ששת הימים שירתי במפקדת גייסות השריון ושמענו על לחימתו של אלברט ברמת הגולן בעת ששימש מח”ט 8.
קשר מחודש נוצר ביני ובין אלברט כאשר התמנה לסגנו של האלוף אברהם אדן “ברן” מפקד גייסות השריון. שירתי אז במחלקת תורת חיל השריון, בתקופה האינטנסיבית של פיתוח אמצעים ותורת לחימה, לקראת צליחה אפשרית של תעלת סואץ. אמנם ברן היה הכוח המניע של פיתוח האמצעים ותורת הלחימה, אך אלברט שהשלים את עבודתו של מפקד גייסות השריון, היה בעניינים, ביקר בניסויים וליווה את פיתוח האמצעים השונים.
בפברואר 1972 התקיים בסיני (באזור סכר הרואיפה שהתפרסם במלחמת סיני ב-1965) תרגיל צה”לי גדול בשם “תרגיל עוז”. בתרגיל זה נוסו תורות לחימה וכמובן אמצעי גישור וצליחה חדשים בצה”ל ושונים – גם בתחום הניוד והתנועה למרחקים וגם בצליחת כוחות שריון וחי”ר של מכשול מים ממשי שנבנה בצמוד לסכר. ניסוי גדול ורב-חילי שכזה, בהשתתפות אלפי חיילים כלי רכב ואמצעים רבים ומגוונים, מורכב מאלפי פרטים ומצריך תיאום דקדקני. התרגיל עצמו נמשך ברציפות יותר מיממה. כיוון שעסקתי בפיתוח אמצעי צליחה, תפקידי בתרגיל היה לטפל בכול הקשור לניוד, להשקה ולשימוש בדוברה עם גלגלים צמודים. בשלב מסוים של התרגיל הגענו למצב שנותרנו ללא הנחיות להמשך, מבלי שקיבלנו תדריך מתאים. לפתע כמו מלאך משמים הגיע אלינו אלברט. הוא מיד קלט את המצב, הסביר והדריך על המשך התרגיל. מאותו רגע הרגשנו שיש לנו “אבא” – מפקד היודע עלינו ועל מעשינו, ששילב אותנו מחדש בתרגיל המורכב. מעשה זה המחיש לי וקיבע אצלי את דמותו של אלברט, שגם בתוך “מהומת התרגיל” – המשמשת מעין בבואה של מצבי אי-ודאות בקרב – יודע לראות את העיקר וחותר למטרה.
אלברט יועד לשמש מפקד גייסות השריון לאחר ברן, ובאה המלחמה וקטעה את סיפור חייו מלאי המעש בהגנה ובצה”ל.
יהיה זכרו ברוך.